שיטות למידה: 10 דרכים יעילות ללמוד טוב יותר

10 שיטות למידה שתוכלו ליישם כבר היום

השיטות המפורטות להלן מבוססות על עשרות שנות מחקר בתחום מדעי הלמידה. בניגוד למסגרות ישנות יותר, המתמקדות בעיקר בשאלה האם הלומד הוא "ויזואלי" או "שמיעתי", לטכניקות אלו יש תמיכה אמפירית איתנה ביכולתן לשפר את הזיכרון ואת הביצועים בקרב כל סוגי הלומדים.

1. זיכרון פעיל

"זיכרון פעיל" פירושו שליפת מידע מהזיכרון מבלי להסתכל תחילה בפתקאות או בחומרי הלימוד. במקום לקרוא את הפרק שוב, הלומד סוגר את הספר ומנסה לשחזר את מה שקרא זה עתה במילים שלו, בקול רם או על הנייר.

פעולת השחזור עצמה מחזקת את הזיכרון הרבה יותר מאשר חזרה פסיבית. בהקשר של הכשרה, הדבר מתבטא במבחנים קצרים בסוף כל מודול, בבדיקות בעל פה במהלך סדנאות, או בכך שהעובדים מסבירים למדריך את אופן ביצוע ההליך לפני שהם מבצעים אותו בעצמם.

בפועל: לאחר סיום מודול בקורס מקוון, הלומדים עונים על 5–3 שאלות מהזיכרון לפני שהם רואים את התשובות. המאמץ להיזכר, גם כאשר הם טועים, מאיץ את תהליך הלמידה.

2. שיטת "חזרה במרווחים"

חזרה במרווחים היא שיטה של חזרה על החומר במרווחי זמן הולכים וגדלים, במקום לדחוס הכל למפגש אחד. הרעיון הוא לחזור על החומר רגע לפני שהלומד עומד לשכוח אותו, מה שמאלץ את המוח לעבוד קשה יותר ומחזק את עקבות הזיכרון.

בתוכניות הכשרה, "חזרה במרווחים" פירושה פיזור הלמידה על פני מספר מפגשים קצרים, במקום להעביר את כל החומר בקורס בן יום אחד. תוכנית הכשרה בנושא ציות לתקנות, למשל, עשויה להציג תקנות חדשות בשבוע הראשון, לחזור עליהן באמצעות חידון קצר בשבוע השני, ולכלול יישום באמצעות ניתוח מקרה בשבוע השלישי.

בפועל: ניתן להגדיר מסלולי למידה במערכת לניהול למידה (LMS) כך שהתכנים יועברו בהדרגה לאורך שבועות, תוך תזמון אוטומטי של מבחני חזרה בהתאם לביצועיו של כל לומד.

3. מבחני תרגול

מבחני תרגול הם בדיוק מה שהשם שלהם מרמז: ביצוע מבחנים ללא חשיבות מכרעת או מענה על שאלות תרגול ככלי למידה. המטרה אינה לתת ציון ללומדים, אלא להשתמש בתהליך הבחינה עצמו כדי להטמיע את המידע בצורה מעמיקה יותר.

מחקרים רבים (המכונים לעתים קרובות "אפקט הבחינה") מאשרים כי תלמידים הלומדים באמצעות בחינה עצמית משיגים תוצאות טובות יותר באופן עקבי מאלה הלומדים באמצעות קריאה חוזרת או סימון טקסט. בהקשר של הכשרה מקצועית, משמעות הדבר היא שילוב של בדיקות ידע תכופות ללא ציון לאורך הקורס כולו, ולא רק בסופו.

בפועל: שלבו שאלות נכון/לא נכון, שאלות בחירה מרובה ושאלות עם תשובה קצרה לאורך כל תוכן הקורס. הציגו אותן כ"בדיקות ידע" ולא כמבחנים, כדי להפחית את החרדה ולעודד השתתפות כנה.

4. שזירה

רוב תוכניות הלימוד מחלקות את החומר לפי נושאים. תחילה לומדים את כל החומר בנושא א', ואז את כל החומר בנושא ב'. שיטת השילוב הופכת את הסדר הזה. היא משלבת נושאים או סוגי בעיות שונים בתוך מפגש לימוד אחד.

זה מרגיש קשה ומבלבל יותר, וזו בדיוק הסיבה שזה עובד. כאשר הלומדים נדרשים להבין איזה מושג או מיומנות רלוונטיים למצב נתון, במקום לדעת זאת מראש רק משום שהם נמצאים ב"פרק על X", הם מפתחים הבנה גמישה יותר, שניתן ליישם בהקשרים אחרים.

בפועל: בהכשרה של שירות לקוחות, שלבו תרחישים המחייבים ידע על המוצר, כישורי אמפתיה וכללי תאימות בסדר אקראי, במקום לכסות כל נושא בנפרד.

5. הרחבה

הרחבה פירושה קישור מידע חדש לדברים שכבר ידועים ללומד. במקום להסתפק בשינון עובדה, הלומד שואל: "למה זה עובד? איך זה קשור למה שאני כבר יודע? מה היה קורה אם זה היה אחרת?"

ככל שמושג חדש קשור באופן הדוק יותר לידע הקיים, כך קל יותר לשלוף אותו מהזיכרון בהמשך. עבור מדריכים, משמעות הדבר היא לעצב תוכן המסתמך במפורש על הניסיון הקודם של הלומדים, לשאול שאלות מעוררות מחשבה ולעודד את הלומדים לשתף בדוגמאות מעבודתם.

בפועל: לאחר הצגת תהליך חדש, שאלו את הלומדים: "חשבו על מצב בעבודה שבו הדבר היה רלוונטי. מה הייתם עושים אחרת?" כך ניתן לקשר בין תוכן תיאורטי לחוויה מעשית.

6. קידוד כפול

קידוד כפול הוא שילוב של מידע מילולי (מילים מדוברות או כתובות) עם מידע חזותי (תרשימים, טבלאות, תמונות או סרטונים). התיאוריה, שפותחה במקור על ידי הפסיכולוג הקוגניטיבי אלן פאיביו, גורסת כי המוח מעבד מידע מילולי וחזותי בשני ערוצים נפרדים. כאשר הלומדים מקודדים את אותו התוכן בשני הערוצים, הם בונים שני מיצגים מנטליים ושני מסלולי שחזור, מה שמקל על היזכרות במידע בהמשך.

המפתח להצלחה הוא שהאלמנט החזותי יציג את אותו המידע כמו הטקסט, ולא רק ישמש כקישוט לדף.

בפועל: שלבו הסבר כתוב על תהליך עבודה עם תרשים זרימה פשוט המציג את אותם השלבים. שלבו סרטון הדגמה עם מדריך כתוב שלב אחר שלב. הימנעו משימוש בתמונות ממאגר תמונות כ"מילוי"; הן מגבירות את העומס הקוגניטיבי מבלי לסייע לשימור המידע בזיכרון.

7. מיקרו - למידה

מיקרו-למידה מחלקת את התוכן ליחידות למידה קצרות וממוקדות, שאורכן בדרך כלל 3 עד 10 דקות, וכל אחת מהן מכסה מושג או מיומנות בודדים. במקום להעביר הכשרה בבלוקים גדולים, מיקרו למידה מעבירה את ההכשרה בחלקים קלים לעיכול, שהלומדים יכולים לשלב במהלך יום העבודה שלהם.

עבור ספקי הכשרה וחברות ייעוץ, מיקרו - למידה היא כלי יעיל במיוחד משום שהיא מתאימה למציאות של אנשי מקצוע עסוקים. לומדים שאינם יכולים להתחייב לקורס בן שעתיים יכולים לעתים קרובות להשלים מודול בן חמש דקות בין פגישות. בשילוב עם שיטת החזרה במרווחים, מיקרו - למידה הופכת ליעילה עוד יותר.

בפועל: החליפו קורס הכשרה בן שלוש שעות בסדרה של מודולים בני עשר דקות, שבכל אחד מהם מתקיים מבחן קצר בסיומו. הלומדים משלימים מודול אחד ביום במשך מספר שבועות, במקום לשבת במשך יום שלם בהכשרה.

8. למידה עצמית

למידה עצמית מעניקה ללומדים שליטה על מה, מתי ואיך הם לומדים. במקום לקבוע מסלול קבוע, סביבת ההכשרה מספקת משאבים, והלומדים מתקדמים בקצב שלהם, ובוחרים אילו תחומים לתעדף בהתאם לפערי הידע והמטרות שלהם.

גישה זו מתאימה במיוחד לאנשי מקצוע מנוסים, שכבר רכשו ידע בסיסי איתן בתחומים מסוימים. מתן אוטונומיה בבחירת מסלול הלמידה שלהם מגביר את המעורבות ומפחית את התסכול הכרוך בצפייה בתכנים שהם כבר מכירים.

בפועל: השתמשו במבחני הערכה מקדימים או בבדיקות כדי לזהות את הידע הקיים של כל לומד. לאחר מכן, הקצו רק את המודולים הרלוונטיים לנקודות החסר שלו, במקום לחייב את כולם להתחיל מההתחלה.

9. למידה שיתופית

למידה שיתופית מתרחשת כאשר אנשים לומדים יחד – באמצעות דיון, הוראת עמיתים, פתרון בעיות בקבוצה או פרויקטים משותפים. הדינמיקה החברתית מאלצת את הלומדים לבטא את מחשבותיהם, דבר המעמיק את ההבנה. מתן הסבר לגבי נושא מסוים לעמית אחר היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשלוט באותו הנושא באמת.

בהקשר של למידה מרחוק או היברידית, למידה שיתופית יכולה להתבטא במטלות קבוצתיות, בביקורת עמיתים לגבי עבודה או בפורומי דיון בהנחיית מנחה.

בפועל: לאחר השלמת כל מודול, ארגנו קבוצות קטנות (באופן מקוון או פנים אל פנים) כדי לעבור על מקרה בוחן. בקשו מכל משתתף להסביר את ההיגיון שעמד מאחורי תשובתו, ולא רק את התשובה עצמה.

10. למידה חווייתית

למידה חווייתית היא למידה באמצעות עשייה. היא מתנהלת על פי מחזוריות: חוויה קונקרטית, הרהור על מה שהתרחש, הסקת מסקנות ויישום המסקנות הללו במצב חדש. זהו העיקרון העומד מאחורי חניכה, צפייה מהצד בעבודה של עמית אחר, סימולציות ומשחקי תפקידים.

בהכשרה מקצועית, למידה חווייתית היא לרוב השיטה היעילה ביותר לפיתוח מיומנויות החיוניות בעבודה, שכן היא יוצרת תנאים המדמים באופן מדויק את סביבות העבודה האמיתיות. הסיכון לכישלון נשלט, אך חוויית הלמידה מרגישה אמיתית.

בפועל: השתמשו בהכשרה מבוססת תרחישים, שבה הלומדים מקבלים החלטות, רואים את התוצאות ומהרהרים בהן לפני שהם מנסים שוב. סימולציות, ניתוח מקרי בוחן ותרגילי משחק תפקידים – כולם נשענים על עקרונות הלמידה החווייתית.

שיטות למידה לקבוצות שונות

אמנם עשר השיטות שתוארו מיושמות באופן נרחב, אך אופן יישומן משתנה במידה ניכרת בהתאם לקהל היעד. שיטות הלמידה השונות המתאימות ביותר למבוגרים במקום העבודה נראות שונות למדי מאלה המתאימות לילדים בגיל בית הספר או לסטודנטים באוניברסיטה.

שיטות למידה למבוגרים

מבוגרים מביאים עמם ניסיון קודם משמעותי לכל מצב של למידה. המניע העיקרי שלהם הוא הרלוונטיות: אם ההכשרה אינה קשורה באופן ברור לעבודתם או למטרותיהם, הם מאבדים עניין במהרה. הם נוטים גם להיות בעלי מוטיבציה עצמית, מעדיפים לשמור על מידה מסוימת של שליטה בתהליך הלמידה, ומגיבים היטב ליישום מעשי יותר מאשר לתיאוריה מופשטת.

שיטות הלמידה היעילות ביותר למבוגרים בסביבת העבודה הן:

• מיקרו-למידה, המאפשרת ללמוד בהפסקות במהלך יום העבודה.

• למידה חווייתית באמצעות תרחישים מציאותיים, סימולציות ומקרי בוחן.

• למידה עצמית המכבדת את הידע הקיים ונמנעת מחזרות מיותרות.

• למידה שיתופית המנצלת את המומחיות של עמיתים הקיימת כבר בצוות.

עבור ספקי הכשרה וחברות ייעוץ, יש לכך השלכות ישירות על תכנון הקורסים. הערכות מקדימות מסייעות לזהות את הידע הקיים של הלומדים, כך שלא תבזבזו את זמנם. תרחישים רלוונטיים מהעולם האמיתי מגבירים את המעורבות. והענקת שליטה מסוימת ללומדים על קצב הלימוד או מסלולו מפחיתה את ההתנגדות.

עיקרון מרכזי: מבוגרים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר הם מבינים מדוע ההכשרה חשובה, רואים כיצד היא קשורה לעבודתם בפועל, ויש להם השפעה מסוימת על אופן השתתפותם בה.

שיטות למידה לתלמידים

שיטות למידה לתלמידים נוטות לשלב בין תוכן אקדמי לבין פיתוח מיומנויות בסביבות מובנות יותר, המונחות על ידי תוכנית הלימודים. אמנם אותם עקרונות קוגניטיביים חלים גם כאן, אך אופן היישום שונה.

בדרך כלל, התלמידים פועלים להשגת יעדי למידה מוגדרים היטב, תוך מתן דין וחשבון חיצוני (בחינות, מטלות, ציונים). הדבר יוצר הזדמנויות טבעיות לשלב תרגול שחזור ואת שיטת השזירה במסגרת הלימודים הרגילה. האתגר טמון בכך שהתלמידים נדרשים להתמודד גם עם דרישות רבות ומתחרות במגוון מקצועות, מה שאומר שיש לתכנן מערכות חזרה במרווחים באופן מכוון, ולא להשאיר זאת ליד המקרה.

למידה שיתופית יעילה במיוחד עבור תלמידים, שכן המסגרת החברתית של בית הספר או האוניברסיטה מספקת קבוצות עמיתים מוכנות מראש. הוראת עמיתים, כלומר הסברת מושגים לחברי הכיתה, היא אחת מפעילויות הלמידה היעילות ביותר הקיימות בשלב זה.

קידוד כפול הוא גם יעיל ביותר במסגרות חינוכיות, שבהן ייצוגים חזותיים כמו דיאגרמות, מפות חשיבה ותרשימים מפורשים יכולים לתמוך בתכנים עתירי טקסט בכל תחום לימוד.

שיטות למידה לילדים

שיטות הלמידה לילדים צעירים מתעדפות מעורבות, תנועה וחוויה קונקרטית על פני חשיבה מופשטת. ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר התוכן קשור למשהו מוחשי וכאשר הם עוסקים בפעילות באופן פעיל, במקום לצפות או להקשיב באופן פסיבי.

למידה חווייתית היא הבסיס בשלב זה: למידה מבוססת משחק, פעילויות מעשיות וחקירה מובנית מספקות לילדים את החוויות המוחשיות הדרושות להם לפני שיוכלו לפתח הבנה מופשטת. גם שיטת ה"קידוד הכפול" יעילה ביותר: ספרי תמונות, סיפורים חזותיים והסברים מאוירים תומכים בפיתוח כישורי הקריאה, הכתיבה והחשבון בגיל הרך.

פרקי למידה קצרים הם חיוניים. טווח הקשב של ילדים צעירים קצר יותר, ולכן גישות בסגנון "מיקרו-למידה" – פעילויות קצרות וממוקדות, שלאחריהן מתקיים זמן להרהור או למשחק – יעילות בהרבה ממפגשים ארוכים ומובנים.

למידה שיתופית באמצעות פעילויות קבוצתיות ומשחקים מפתחת במקביל הן כישורים חברתיים והן ידע בתחום הנלמד. המפתח הוא יצירת סביבה שבה אפשר לטעות בבטחה, שכן בשלב זה, הנכונות לנסות ולהיכשל היא כשלעצמה מיומנות למידה חיונית.

טעויות נפוצות בלמידה שיש להימנע מהן

אפילו הכשרה שנעשית מתוך כוונות טובות עלולה להיכשל כאשר היא מסתמכת על שיטות שנראות יעילות אך לא באמת תורמות לשימור הידע. להלן הטעויות הנפוצות ביותר ומה לחילופין כדאי לעשות.

הסתמכות מוגזמת על קריאה חוזרת או סימון

אלה הן פעולות פסיביות שיוצרות תחושה של היכרות עם החומר, אך אינן כרוכות בלמידה אמיתית. היכרות אינה זהה לזיכרון. החליפו את החזרה הפסיבית בשחזור פעיל: סגרו את החומר ונסו לשחזר אותו מהזיכרון.

לימוד אינטנסיבי (שינון)

לימוד כמות גדולה של חומר במפגש אחד ארוך מביא לשימור ידע לטווח קצר, אך הידע הזה מתפוגג במהירות. תרגול במרווחים קבועים – גם אם הוא נראה פחות יעיל – מביא לתוצאות טובות יותר לטווח הארוך באופן משמעותי.

התייחסות לכל הלומדים כאל זהים

העברת אותו תוכן באותו קצב לכולם מתעלמת מהידע והניסיון הקודמים של כל לומד ולומד. הערכות מקדימות עוזרות לכם לזהות פערים ולהתאים את מסלול הלמידה באופן אישי.

מדידת השלמת החומר במקום הבנתו

מעקב אחר השלמת הקורס אינו זהה לידיעה אם המשתתף למד משהו. יש לשלב בתהליך מבחני ידע, הערכות ומדדי ביצוע, כדי שתוכלו למדוד את רמת ההבנה.

השארת השינוי ליד המקרה

למידה שמתרחשת רק בכיתה או על גבי מסך נשארת לרוב שם. למידה חווייתית, עזרי עבודה ומפגשי המשך למעקב אחר ההכשרה – כולם תורמים לגישור על הפער שבין ההכשרה לבין שינוי התנהגותי בפועל במקום העבודה.

כיצד לבחור את שיטת הלמידה הנכונה

אין שיטת למידה אחת שהיא "הטובה ביותר" באופן מוחלט. הבחירה הנכונה תלויה בארבעה גורמים: הלומד, התוכן, ההקשר והתוצאה אליה אתם שואפים.

התחילו מהתוצאה

מה אתם רוצים שהלומדים יוכלו לעשות לאחר ההכשרה? אם המטרה היא שינון ידע (למשל, כללי תאימות, מפרטי מוצרים), שינון פעיל וחזרה במרווחים הם הכלים העיקריים שלכם. אם המטרה היא יישום מיומנויות (למשל, טיפול בתלונת לקוח, הפעלת ציוד), למידה חווייתית ותרגול תרחישים מציאותיים הם החשובים ביותר.

בחינת הידע הקודם של הלומד

אנשי מקצוע מנוסים שכבר מכירים 70% מהחומר זקוקים לגישה שונה מזו של מתחילים ממש. השתמשו במבחני הערכה מקדימים או בבדיקות ידע כדי לאתר פערים לפני שתתכננו את מסלול הלמידה. כך תוכלו למנוע את הטעות הנפוצה ביותר בלמידת מבוגרים: שעמום לומדים מנוסים עם חומר שהם כבר מכירים.

התייחסו לסביבה

האם ההכשרה מתקיימת בזמן אמת (מפגש חי) או באופן א-סינכרוני (קורס בקצב אישי)? האם היא פרטנית או קבוצתית? מרחוק או פנים אל פנים? למידה שיתופית יעילה ביותר כשיש הזדמנות אמיתית לאינטראקציה. מיקרו-למידה יעילה ביותר עבור למידה בקצב אישי ובזמן שנוח ללומד.

התאמת השיטה למורכבות

תוכן עובדתי פשוט (תאריכים, שמות, תקנות) מגיב היטב לשיטת שחזור ידע פעיל בסגנון כרטיסיות. ידע פרוצדורלי מורכב (כיצד להתמודד עם מצב קשה) דורש הרחבה, הרהור ותרגול בהקשרים מציאותיים. אל תפריזו בהכנות של תוכן פשוט ומנגד, אל תקלו ראש בהכנות של תוכן מורכב.

שלבו, אל תבחרו שיטה אחת בלבד

תוכניות ההכשרה היעילות ביותר משלבות מספר שיטות. קורס שתוכנן כהלכה עשוי להשתמש בקידוד כפול בעיצוב התוכן, חזרה במרווחים בלוח הזמנים, בשינון פעיל באמצעות חידונים משולבים, ובלמידה חווייתית באמצעות הערכות המבוססות על תרחישים. השיטות יעילות ביותר כאשר הן מחזקות זו את זו.

כיצד למדוד את יעילות הלמידה

בחירת שיטות הלמידה הנכונות היא רק חצי מהעבודה. צריך גם לדעת אם הן אכן יעילות, וזה מחייב התבוננות מעבר לשיעורי ההשלמה.

המסגרת הנפוצה ביותר להערכת יעילות ההכשרה היא מודל קירקפטריק, הבוחן ארבע רמות של הערכה.

רמה 1: תגובה

האם המשתתפים חשבו שההכשרה רלוונטית, מרתקת ומעוצבת היטב? בדרך כלל מודדים זאת באמצעות סקרים או טפסי משוב לאחר ההכשרה, אם כי לעתים קרובות יש תועלת רבה יותר בביצוע בדיקות מצב במהלך ההכשרה. לתגובות יש חשיבות, שכן ציונים נמוכים במדד התגובות מנבאים לעתים קרובות מעורבות נמוכה בהכשרות (עתידיות).

רמה 2: למידה

האם המשתתפים רכשו את הידע או את המיומנויות שההכשרה נועדה להקנות? הדבר נמדד באמצעות הערכות, בדיקות ידע והדגמות מיומנויות – רצוי לפני ההכשרה, במהלכה ולאחריה, כדי שתוכלו להראות שינוי אמיתי ולא רק ביצועים סופיים.

רמה 3: התנהגות

האם הלומדים מיישמים את מה שלמדו בעבודתם? לשם כך נדרשים תצפית, משוב מצד המנהלים או הערכות מעקב מספר שבועות לאחר סיום ההכשרה. זוהי הרמה הקשה ביותר למדידה, אך היא המשמעותית ביותר עבור ספקי הכשרה וחברות ייעוץ שצריכים להוכיח ללקוחותיהם השפעה ממשית.

רמה 4: תוצאות

האם ההכשרה הניבה תוצאות עסקיות מדידות? ירידה בשיעורי הטעויות, קליטה מהירה יותר של עובדים חדשים, שיפור בציוני שביעות הרצון של הלקוחות, וירידה במספר מקרי אי-העמידה בדרישות. תוצאות ברמה 4 לוקחות זמן להתגבש והן מושפעות מגורמים רבים, אך הן מהוות את המדד המוחלט לשאלה האם ההשקעה בהכשרה השתלמה.

בפועל, ספקי הכשרה העובדים עם חברות לקוחות זקוקים, לכל הפחות, לנתונים מפורטים ברמה 2 (ציוני הערכה, שיעורי הצלחה, ניתוח פערי ידע) כדי להגיש דוחות משמעותיים.

מדדים מרכזיים שיש לעקוב אחריהם, ללא תלות בשיטות הלמידה הננקטות:

• ציוני הערכה מקדימה ומסכמת (כדי להראות את התקדמות הידע).

• שיעורי ההצלחה והכישלון לכל מודול או קורס.

• שיעורי השלמת הקורס (זיהוי נקודות בהן הלומדים נוטשים את הקורס).

• זמן ביצוע המשימה (השלמה מהירה מהרגיל עשויה להצביע על ניחוש).

• אחוזי ניסיונות חוזרים (אחוזי ניסיונות חוזרים גבוהים מצביעים על תוכן שלא נקלט).

ככל שכלי הדיווח של מערכת ה-LMS שלכם טובים יותר, כך קל יותר להפיק את הנתונים הללו במהירות ולשתף אותם עם הלקוחות בפורמט שיאפשר להם לפעול לפיהם.

הפכו את שיטות הלמידה שלכם לתוכניות הכשרה ניתנות להרחבה

להבין את שיטות הלמידה זה דבר אחד. לשלב אותן בתוכניות הכשרה שמניבות תוצאות אמינות בעשרות חברות לקוחות ובקרב מאות עובדים – זה אתגר אחר לגמרי.

עבור חברות ייעוץ וספקי הכשרה, ההיבט התפעולי של ההכשרה עלול לגזול זמן רב לא פחות מתכנון ההכשרה עצמה. זהו המקום בו מערכת LMS מתאימה יכולה לחולל שינוי משמעותי.

ארגנו לפי לקוח, ולא רק לפי קורס

כאשר אתם מכשירים עובדים ממספר חברות לקוחות, עליכם להקפיד על הפרדה ברורה בין הנתונים, התוצאות והתכנים שלהם. Easy LMS מאפשרת לכם ליצור אקדמיות נפרדות עבור כל לקוח – כל אחת עם מיתוג משלה, כתובת URL, מסלולי למידה וקבוצות משתתפים – כך, לעולם לא תערבבו בין נתוני לקוחות או תשתפו תוכן שלא נועד לשיתוף.

עשו שימוש חוזר בתוכן ללא צורך בבנייתו מחדש

מודול מיקרו-למידה מעוצב היטב בנושא פרטיות נתונים אינו מחייב יצירה מחדש מאפס עבור כל לקוח חדש. ספריית התכנים של Easy LMS מאפשרת לכם ליצור את התוכן פעם אחת ולהקצות אותו למספר אקדמיות, תוך התאמתו לפי הצורך לכל הקשר. כך מצליחים ספקי הכשרה קטנים להתרחב מבלי להגדיל את עומס העבודה שלהם באופן יחסי.

צמצמו את הפער בין מחקר למציאות

מצפים יותר ויותר מספקי הכשרה להוכיח שתוכניותיהם מביאות לתוצאות. מערכת הדיווח של Easy LMS מספקת לכם לוחות בקרה בזמן אמת עם שיעורי הצלחה, נתוני השלמה, פירוט פערי ידע והתקדמות אישית של הלומדים, בפורמט שניתן לשתף ישירות עם לקוחות או להזין לכלי הדיווח שלכם.

אפשרו ללקוחותיכם לגשת לנתונים שלהם

במקום ליצור דוחות באופן ידני בכל פעם שלקוח שואל כיצד מתקדמים העובדים שלו, Easy LMS מעניקה ללקוחות גישה לפי דרישה ללוחות הבקרה שלהם. אתם מגדירים את ההרשאות; הם בודקים את התוצאות בכל רגע בו הם זקוקים לכך. הדבר מקל על העומס הניהולי שלכם ובמקביל מעניק לשירות שלכם תחושה יוקרתית יותר.

אם אתם ספקי הכשרה או חברת ייעוץ המעוניינים ליישם שיטות למידה אלה בקנה מידה נרחב, Easy LMS נועדה בדיוק למטרה זו.

משאבים שימושיים

1. מודל קירקפטריק

2. תיאוריית הקידוד הכפול - ויקיפדיה